נוה נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 26/12/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב, הוא נסע ברחוב מפרץ שלמה בחולון, בשעה שהגיע בסמוך לתחנת אוטובוס , יצא לפתע אוטובוס הנתבעת 1 במהירות ונכנס למסלול הנסיעה שלו. לטענת התובע, הוא בלם ואולם, הואיל והאוטובוס היה אוטובוס מפרקית פגע בו האוטובוס עם חלקו האחורי השמאלי וזאת, במראה הקדמית הימנית של משאיתו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו הנהג באוטובוס הנתבעת ומשכך על הנתבעת לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו למשאיתו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת, במועד הנקוב האוטובוס היה בעצירה מוחלטת בתחנה אשר נחסמה על ידי כלי רכב ומשכך, בלט חלקו האחורי לכיוון הכביש. לטענת הנתבעת, לתובע אצה הדרך והוא ניסה להדחק במרווח הצר שנותר בכביש באופן לא מוצלח ומשכך, פגע עם מראת הצד של משאיתו באוטובוס. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעת, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנהג באוטובוס הנתבעת – מר ירון סבג, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, לאחר שהות אשר ניתנה לתובע, המציא התובע לבית המשפט תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק אשר נגרם למשאיתו כפועל יוצא מהתאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו הואיל ולא הציג כל ראיה אובייקטיבית ברורה התומכת בתביעתו וזאת, בחיזוק לעדותו שהיא עדות יחידה .

כך, הראיות החיצוניות היחידות אשר הוצגו על ידי התובע הינן תמונות הנזק אשר אירע למראת המשאית. דא עקא, שעיון בתמונות הנזק מעלה כי הנזק הנחזה בהן אין בו בכדי לתמוך בהילך התאונה לפי איזה מהגרסאות. כך, בתמונות ניכר שבר בחיבור המראה, שבר אשר יכול היה להיגרם הן כפועל יוצא ממשיכת המראה כלפי חוץ – לו הילך התאונה היה כגרסת התובע והן, כפועל יוצא מהדיפת המראה כלפי פנים- בהתאם להילך התאונה לפי גרסת הנתבעת.

משלא היה בידי התובע להציג ראיות התומכות בגרסתו באופן ברור הרי שהמאזניים נותרו מעוינות ומשכך, אין מנוס מדחיית תביעתו של התובע.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.